סמל סופרמן במרכז החזה
נשען על הקיר עם יד למעלה
גוף ישר
טלטל מתנפנף מעל העין
מדמיין את עצמי עף
מפגין את כח העל שלי
מעל האסלה
יד אחת מכוונת את הזרם
רק לא לפספס
בתור גבר
לשמוע על קשיי הנשים
לצקצק בלשוני
ולהמשיך
בתור לבן
לשמוע את הגזענות הגואשת
להניד בראשי
ולהמשיך
בתור מי שמעולם לא חסר לו דבר
לשמוע על עוני
לעצום עיניים בכאב
ולהמשיך
להמשיך בחיי ממרומי הפירמידה
לדעת ולא לדעת
מי נמצא למטה
אמרנו שלום
אמרנו שלום אתמול
אמרנו שלום לפני שבוע
אמרנו שלום לפני חודש
אמרנו שלום כשהרגשת לא טוב
אמרנו שלום שלום בנפילה ההיא
אמרנו שלום לאט, לאורך שנים
וזה עדיין לא מספיק
אני רוצה להמשיך להגיד שלום
אבל אי אפשר
הלכת
אז אני אומר
עכשיו
שלום
בעולם היברידי
בו חיים מכונות, אנשים
וסייבורגים המשולבים יחדיו
לא זה ולא זה
נהנים מיתרונות שניהם
סובלים מחסרונות שניהם
עולם בעל חלומות דיגיטליים
עולם בעל חלומות אנושיים
עולם בו האנושיות מוגדרת מחדש
אנושיות היברידית
הזמן השאול
בין יקיצה לקימה
הזמן הפרטי שלנו
בין קריאת ילד אחת לאחרת
הזמן הגנוב
בין מטלה למטלה
הזמן היקר מכל
בו נעשית הבניה
נבנה העצמי
נבנה הביחד
ברגעים שאולים
מטירדות החיים
Get in touch with me at: lee [plus] blog [at] elenbaas [dot] org [dot] il