לאחרונה מכרנו בית. בית שגרנו בו חמש שנים, הממוקם בעיר מדברית חמה. הקונה לא אהב חלק מן הדברים שעשינו, בכללם את מחזור המים האפורים, ושינה זאת. לפני המכירה, השכרנו את הבית לכמה שנים. כבר עם הדייר, הפסקנו את הפעלת מחזור המים, אבל לא ביטלו את האפשרות לחלוטין. עם המכירה האופציה בוטלה ונקברה ע”פ השינויים שעשה הקונה.
זה הביא אותי להסתכל על אורך החיים של הדיירים השונים בדירה.
עבורנו, החצר היתה חלק מן הבית. כמעט כל ימות השנה הדלת לחצר פתוחה, והילדים נכנסים ויוצאים בכל שעות היום.
עבור השוכרים החצר הפכה להיות מקום שמנצלים אותו רק בזמנים מסוימים כמשפחה. תדירות הניצול היתה של כמה פעמים בשבוע, אבל כבר לא כל הזמן.
הקונים, בינתיים, סגרו את החצר כפרויקט עתידי ולא ממש עושים בה שימוש.
הסיבה המרכזית לשינוי באורך החיים שלנו מול השוכרים וקונים הינה המזגן.
במשך חמש שנים חיינו בדירה המדברית הזו ללא מזגן. השאלה האם לשים מזגן עלתה כל שנה,וכל פעם נדחתה מסיבות כלכליות. לא שלא יכולנו להרשות לעצמנו, אלא שהעדפנו לעשות דברים אחרים עם הכסף.
בנוסף איכות החיים שלנו מבחינת מזג אויר בבית עלתה משנה לשנה. עם התקדמות פיתוח הגינה.
נשארנו הרבה איך אנחנו חיים ללא מזגן. בדיעבד אני חושב שהתשובה היתה הגינה.
ברגע שבו עבור השוכרים הותקן מזגן. הדלת לגינה הפכה מפתוחה לסגורה.
בתקופת המגורים שלנו, השקינו את הגינה על בסיס יומי. השקנו כמה מאות ליטרים ביממה בגינה. מה שאיפשר לגדל דשא, כמה עצים ושיחים ופרגולה של גפנים.
הנוכחות העצומה של מים בקרקע ובצמחי הגינה מיתנה את מזג האוויר המדברי, ואפשרה את החיים ללא מזגן.
בנוסף הגפנים שהלכו והתפתחו בחיבור בית הבית לשאר הגינה נתנו הפרדה של צל בין הבית למדבר.
השוכרים קיבלו מספר צמחים מבוססים,ביניהם את הגפנים. השקו הרבה פחות. אבל המשיכו לטפח את הקיים.
הקונים בינתיים מייבשים את הגינה ומחזירים את המדבר.
הדבר שאיפשר לנו להשקיע כזו כמות של מים בגינה היה מחזור מים אפורים.
למעשה כל המים שהושקעו בגינה היו מים משימוש חוזר. מים של מקלחת, כביסה ותשתיות ידיים. תקופה קצרה אפילו של של כיור המטבח, אבל כמות הליכלוכים היתה גדולה מדי וההתעסקות עם הפילטר היתה רבה מדי שזה בוטל.
התחלנו את מיחזור המים מאידיאולוגיה, בשילוב שיקול כלכלי שזה יחזיר את עצמו עם הזמן.
זה לא החזיר את עצמו כלכלית.
ההשקעה בשינוי הצנרת לצורך הפרדה של מים אפורים בתור דבר ראשון.
ההשקעה בהמשך בפתרונות ביתיים למיחזור ופילטור שכולם נכשלו.
ולבסוף ההשקעה במערכת מחזור קנויה עם פילטרים ומקוריות שאיפשרה גם את הדחת האזנות במים האפורים.
ביחד עם ירידת מחיר המים שבאה עם כניסת מים מהתפלה למשק המים בישראל, הורידה את ההחזר החודשי על המיחזור.
כן היתה משמעות כלכלית למיחזור. המשמעות היתה חשבון מים חודשי קטן משל שכנינו למרות שלא חסכנו בשימוש במים כלל. זה נהיה מורגש יותר רק לאחר חיבור הדחת האסלות למיחזור.
מערכת המיחזור והגינה דרשה התעסקות שוטפת. ניקוי פילטרים, גיזום, טיפוח, שתילה… התעסקות זו הביאה אותי להיות מחובר יותר לבית ולמשפחה.
מרחב המחיה שלנו בדירה היה רחב יותר. בזכות הכללת הגינה במרחב המשחק של הילדים, ומרחב הפעולה השותף של המבוגרים.
בשורה התחתונה, מיחזור מים אפורים נתן לנו יותר מאשר לקח. אם נעבור שוב לדירה בה זה יעמוד על הפרק, אני חושב שנחזור על ההרפתקה.