הגמד/טרול מתעורר על אי מרחף
עגיל באוזן אחת השניה חסר בה חלק
מסתכל סביב ורואה לא רחוק מהאי את האור הזוהר מהבהב
הוא מתישב על אופני כושר ומדווש
סרט דק מתגלה בין האופניים לאור שמתחיל להיגלל סביב הפדלים מקרב את האור והאי אחד לשני
קולות מלמעלה מפנות את המבט למעלה שם יש אי אחר גדול יותר
עם קבוצה של גמדים/טרולים שזורקים סרטים עם משקולות משונות מערוך מספריים סכין גרזן פטיש… לנסות לתפוס את האור
אחת המשכולות חותכת את הסרט של הגמד/טרול הראשון
האור נמשך כלפי מעלה
ואז עוד גמד/טרול זורק עוד סרט קשור למריצה
זה מושך את האור למטה מפיל גמדים/טרולים מהאי ומייצר קשרים מכל הסרטים השונים שמסתחררים זה סביב זה ומסתבכים זה בזה
בתנועה סיבובית התמונה מתרחקת לראות את כל זה מוחזק על ידי ענק
שגורף את הכל לכדור אחת
אומר: קריספי
ובולע הכל
חושך
To be on the outside
Looking in
To know I do not live life
Only understand them
Disecting them apart into small bits
Void of what makes them whole
And then to do it also to myself
Like an endless nightmare
Knowing that this is my life
And how I live it
From the outside
במקום לחייב מפלגות בחוק – גורמים להן לרדוף אחרי גיוון:
🔹 קופה קבועה: נפחת רק כשיש תת-ייצוג עמוק (לפי נתוני מרשם קשיחים בלבד).
🔹 תגמול יומי: הכסף מחולק בין המפלגות לפי חברי הכנסת המכהנים בפועל באותו יום.
🔹 אפקט השוק: ככל שיש פחות נציגים מקבוצה (נשים/פריפריה/צעירים) – השווי של כל נציג מטעמה מזנק.
🔹 ריסון: תקרה של 2 יחידות למפלגה מונעת השתלטות מגזרית.
תמריץ חיובי, שומר על הקופה הציבורית, ומביא תוצאות בשטח.
הצבעתם מחאה בפתק לבן? מזל טוב, עזרתם למפלגות הגדולות. 🗳️❌
בשיטה הנוכחית בישראל, פתק לבן או הצבעה למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה פשוט נזרקים לפח, ומחזקים אוטומטית את מי שאתם הכי מתנגדים אליו.
פיתחתי אלגוריתם בחירות חלופי ופשוט שמשנה את חוקי המשחק:
הרצתי סימולציה מלאה של נתוני האמת של הבחירות האחרונות לפי המודל החדש, והתוצאות מראות שהכנסת הופכת למייצגת, מגוונת ומשקפת באמת.
רוצים לראות איך הכנסת הייתה נראית? כל הנתונים, הנוסחאות והטבלאות בקישור:
שיפרתי את האלגוריתם כדי להתמודד עם שתי נקודות חולשה שהיו בו
מאנגלית outlander / Diana Gabaldon
רומן היסטורי על המאה ה-18 בסקוטלנד
נותן תחושה יפה של המקום, הפוליטיקה, האמונות והסביבה
הוא משתמש במסע בזמן כדי לייצר השוואה בין המאה ה-20 למאה ה-18 — מה שמייצר עניין ומתח
אבל לקראת סוף הספר זה נראה כאילו במקום יש גם הרחבה של הספקטרום הגיאוגרפי — שהיא ההרחבה הטבעית של הסיפור — במקביל יש הגדלה של מקומו של המסע בזמן: מפרט רקע לדמויות לחלק משמעותי מהעלילה
לדעתי זה פוגע בסיפור
עדיין היה כיף לקרוא — אבל לא יצר אצלי תחושת ציפיה להמשך
Get in touch with me at: lee [plus] blog [at] elenbaas [dot] org [dot] il