יושב במכונית הפעוטות

Posted by Lee Elenbaas

יושב במכונית הפעוטות

זו שמקבלת מטבעות

מבזבז את זמני

סותם את אוזני

אוטם את מוחי

נמנע מהשינוי המאיים

נמנע מהמציאות

… ולו רק לכמה רגעים


Sitting in the toddler car

Posted by Lee Elenbaas

Sitting in the toddler car

The one that accepts coins

Wasting my time

Closing my ears

Closing my mind

Avoiding the threat of change

Avoiding reality

… just for a few more seconds


על שלושה דברים הכתיבה זורמת

Posted by Lee Elenbaas

על שלושה דברים הכתיבה זורמת


על הכאב

הגדל כמורסה בלב

ומתפרץ כוולקנו לדף


על העין

המצלמת את העולם

ומבליטה את כיעורו


ועל הלשון

המעצבת את התמונה

לחץ השלוח אל לבבכם



חשיפה

Posted by Lee Elenbaas

ללכת ברחוב ולתת לאדם הבא העובר מולי הצצה קצרה לנבכי נשמתי.

זה מצריך אומץ לדעת שאתה הולך לחשוף את עצמך לזר. זה מסוכן.

וזה גם קצת אידיוטי.


אז למה אני עושה זאת בכזו קלות?

כי זה משכר? אדרנלין? תחושת בדידות?


בעבר המניע המרכזי שלי היתה הבדידות.

היום הבדידות שלי אחרת,

יש לי חום ואהבה, יש לי אתגר ואיכפתיות

ויש לי גם את הבדידות שלי

אותה אני שומר מכל משמר


וכך שוב אני מחפש את הזר הבא, לחשוף בפניו את צפונות ליבי.



כשהעננה קמה

Posted by Lee Elenbaas

כשהעננה קמה

מותחת רגלים ומזדקפת

מתחשק לי לפתוח בשיר

על גשמי העבר

על קשתות העתיד

על הדרך תחת רגלי

המתמלאת לבנים צהובות

כך ארוץ עד שאתעייף

ואישן עם חיוך

על כר של תקוות ירוקות