הספר מדבר על כמה אמיתות פשוטות, כל-כך פשוטות שנוטות להישכך כדאי לקרוא פשוט כדי להיזכר בהן, כי כולנו נותים לשכוח את המובן מאליו:
חשוב להכיר בכך כדי להבין מול עצמך מה הצרכים שלך עכשיו, וכיצד לחשוף אותם לצד השני
חשוב להבין זאן כדאי להיות קשוב לצד השני, ולצרכיו
הבחירה המתמדת הזו חשובה כדי לא לקחת את השני כמובן מאליו, כדי להבין שאני צריך לענות לצורכי הצד השני אם אני רוצה שהוא/היא ימשיכו לבחור בי
הבחירה המתמדת הזו היא גם בסיס לתחושת כח ושליטה, אני בוחר בחיים הללו ולכן הם בשליטתי.
בחיים מוכווני המטרות שכולנו מנהלים, חשוב לשנות פאזה ופשוט להינות מהדרך ולא רק מהתוצאה
היום שמעתי בחצי אוזן שיחה בין אנשים זרים לי ברכבת, המשפט שהקפיץ אותי היה: “עובדי מדינה לא מייצרים כסף. לא כמו עובדים יצרניים שמייצרים מוצר שאפשר למכור..”
וההמשך הטבעי שלא נאמר במפורש: “הם כולם פרזיטים החיים על חשבונינו”
בתור מי שהיה עובד מדינה תקופה קצרה מאוד, ורוב הקרירה שלי הייתי עובד יצרני מוצא את ההכללה הזו חסרת אחריות, שלא לדבר על כך שהיא פשוט לא נכונה.
”..עובדי מדינה לא מייצרים כסף…”
עובדתית לא נכון לגבי עובדי המדפיס הממשלתי - הם מייצרים מילולית את הכסף.
אבל פרט להם עובדי מדינה מיצרים שווה כסף:
”.. עובדי מדינה …”
זו הכללה שתלויה במעסיק. אני לא רואה הבדל בין התוצר שמייצר מורה המועסק ע”י המדינה לבין מורה המועסק ע”י עמוטה פרטית - שניהם מייצרים השכלה.
בדומה אין הבדל בין מה שמספק לי מאבטח פרטי העומד במחסום למה שמספק חייל המאייש את אותו המחסום
עם תהליך ההפרטה הנמשך במדינה שנים רבות הדוגמאות לעובדי כתף-אל-כתף רק הולכות ומצתברות. ומאחר והמדינה באופן שיטתי מעבירה אחריות ותעסוקה מן המגזר הציבורי לפרטי ולפי עדות המדינה לבית המשפט, שלא על מנת לחסוך, אלה על מנת לשנות יחסי עובד מעביד
“… לא כמו עובדים יצרניים …”
אם אני מסתכל על היכולת להמיר את העבודה בכסף, הרי שחשב השכר בחברה בה אני עובד איננו עובד יצרני. לשמחתי למרות שהוא איננו יצרני, אני עדיין נהנה מפירות עבודתו כאשר אני רואה את משכורתי בחשבון בכל חודש.
ומה לגבי יזם הממציא מוצר חדש וחדשני, אשר לא מצליח, האם הוא יצרני למרות שלא הצליח לייצר כסף?
סביב כל עובד יצרני, ישנה עטיפה של נותני שירות. חשב השכר, מוביל הפיצה, המתווך… כולם שם מכיוון שאנחנו הפסקנו לחיות בתקופת האבן בה כולם עשו הכל, ובמקום זה פיתחנו חברה מורכבת בה לכל אחד יש התמחות אחרת, וכולנו נותנים שירותים זה לזה.
גם העובדים היצרניים הם נותני שירות, הם מייצרים משהו עבור אחרים.
מה יהיה הדבר הגדול הבא?
להתבונן קדימה ולדמיין
להביט אחורה ולהעריך
כמה רחוק לענות על השאלה?
כמה רחוק לדמיין?
אנשים עם חושים טובים יותר
כבר יש מעבר לפינה
יכולות פיסיות על אנושיות
כבר רואים אבות טיפוס
כל זה יהיה
אבל לא יהיה הדבר הגדול הבא
כי זה לא ישנה את מהות החיים
את אורח החיים
חיבור טוב יותר למידע
לענן, למחשב
חיבור ישיר בין אנשים
נראה רחוק יותר
ובהחלט יהיה דבר שונה
תחבורה טובה יותר
תקשורת מהירה יותר
ידיעה היכן כל דבר
מה חסר ואיך להשלים
בדרך
ולא ברור כיצד ועד כמה
ישפיע על חיינו
בבית הזכוכית בו אני חי
אני מוותר של פרטיותי צעד צעד
נותן לחברות הפרסום לדעת
במה אני מתעניין
כדי שיתנו לי פרסומות יעילות יותר
נותן לחברות התחבורה לדעת
היכן אני
כדי שיתנו לי שירות טוב יותר
נותן לחברות הסחר לדעת
מה אני קונה
כדי שיתנו לי קופונים תפורים לי
מבצע רישום מקוון של כל פעולה
מפרסם כל מחשבה טועה ברשת
שמח על כל עוקב המתעניין בי
אנושי או מכונה
מצמיד לעצמי מתקני מעקב סלולריים
אמצעי זיהוי אלקטרוניים
ותעודות החכמות ממני
והחברות חוגגות
מוכרות מידע האחת לשניה
לא עלי, עלינו כולנו
ואני חבוי שם בפרטים הקטנים
נבלע באנונימיות של המספרים הגדולים
אנונימיות שאיננה אנונימיות כלל
לוותר על הפרטיות
לתת לכולם לראות
את כל שאני עושה
מבוקר עד ערב
לא בוילה מבודדת לפרק זמן מוגדר
אלא יום יום
לנצח
בביתי הפרטי
העשוי זכוכית
Get in touch with me at: lee [plus] blog [at] elenbaas [dot] org [dot] il