אינטליגנציה ארוטית - אסתר פרל

Posted by Lee Elenbaas

הספר מדבר על כמה אמיתות פשוטות, כל-כך פשוטות שנוטות להישכך כדאי לקרוא פשוט כדי להיזכר בהן, כי כולנו נותים לשכוח את המובן מאליו:

  • הצרכים שלנו מורכבים, כוללים צרכים המתנגשים זה עם זה, ומשתנים לאורך זמן

חשוב להכיר בכך כדי להבין מול עצמך מה הצרכים שלך עכשיו, וכיצד לחשוף אותם לצד השני

  • הצרכים של בן/בת זוגינו מוכבים מתגשים ומשתנים באופן דומה, אבל בצורה ובקצב שלו/ה

חשוב להבין זאן כדאי להיות קשוב לצד השני, ולצרכיו

  • בני זוג הם אוטונומיים, והם בוחרים להיות ביחד בכל רגע בתהליך של בחירה מתמדת אחד של השני

הבחירה המתמדת הזו חשובה כדי לא לקחת את השני כמובן מאליו, כדי להבין שאני צריך לענות לצורכי הצד השני אם אני רוצה שהוא/היא ימשיכו לבחור בי

הבחירה המתמדת הזו היא גם בסיס לתחושת כח ושליטה, אני בוחר בחיים הללו ולכן הם בשליטתי.

  • המשחק האירוטי הוא משחק, שצריך להיות בו ע”מ להינות ולא ע”מ להשיג מטרה

בחיים מוכווני המטרות שכולנו מנהלים, חשוב לשנות פאזה ופשוט להינות מהדרך ולא רק מהתוצאה


עובדי מדינה לא מייצרים כסף

Posted by Lee Elenbaas

היום שמעתי בחצי אוזן שיחה בין אנשים זרים לי ברכבת, המשפט שהקפיץ אותי היה: “עובדי מדינה לא מייצרים כסף. לא כמו עובדים יצרניים שמייצרים מוצר שאפשר למכור..”

וההמשך הטבעי שלא נאמר במפורש: “הם כולם פרזיטים החיים על חשבונינו”

בתור מי שהיה עובד מדינה תקופה קצרה מאוד, ורוב הקרירה שלי הייתי עובד יצרני מוצא את ההכללה הזו חסרת אחריות, שלא לדבר על כך שהיא פשוט לא נכונה.

נכונות

”..עובדי מדינה לא מייצרים כסף…”

עובדתית לא נכון לגבי עובדי המדפיס הממשלתי - הם מייצרים מילולית את הכסף.

אבל פרט להם עובדי מדינה מיצרים שווה כסף:

  • מורה מייצר השכלה ובעקיפים אזרח מועיל ומרויח
  • קצין מבחן המונע מאדם לחזור לכלא, חוסך למדינה כסף רב
  • עובד סוציאלי העוזר לילד להתקיים בתנאים טובים יותר, מייצר אזרח מועיל ומרויח
  • דיפלומט המייצג את המדינה נותן שווה כסף בייצוג שהוא נותן
  • שוטר, חייל, כבאי, פקח בטיחות - כולם נותנים לנו בטחון בחיי היום-יום

הכללה

”.. עובדי מדינה …”

זו הכללה שתלויה במעסיק. אני לא רואה הבדל בין התוצר שמייצר מורה המועסק ע”י המדינה לבין מורה המועסק ע”י עמוטה פרטית - שניהם מייצרים השכלה.

בדומה אין הבדל בין מה שמספק לי מאבטח פרטי העומד במחסום למה שמספק חייל המאייש את אותו המחסום

עם תהליך ההפרטה הנמשך במדינה שנים רבות הדוגמאות לעובדי כתף-אל-כתף רק הולכות ומצתברות. ומאחר והמדינה באופן שיטתי מעבירה אחריות ותעסוקה מן המגזר הציבורי לפרטי ולפי עדות המדינה לבית המשפט, שלא על מנת לחסוך, אלה על מנת לשנות יחסי עובד מעביד

“… לא כמו עובדים יצרניים …”

אם אני מסתכל על היכולת להמיר את העבודה בכסף, הרי שחשב השכר בחברה בה אני עובד איננו עובד יצרני. לשמחתי למרות שהוא איננו יצרני, אני עדיין נהנה מפירות עבודתו כאשר אני רואה את משכורתי בחשבון בכל חודש.

ומה לגבי יזם הממציא מוצר חדש וחדשני, אשר לא מצליח, האם הוא יצרני למרות שלא הצליח לייצר כסף?

סביב כל עובד יצרני, ישנה עטיפה של נותני שירות. חשב השכר, מוביל הפיצה, המתווך… כולם שם מכיוון שאנחנו הפסקנו לחיות בתקופת האבן בה כולם עשו הכל, ובמקום זה פיתחנו חברה מורכבת בה לכל אחד יש התמחות אחרת, וכולנו נותנים שירותים זה לזה.

גם העובדים היצרניים הם נותני שירות, הם מייצרים משהו עבור אחרים.


פינוק

Posted by Lee Elenbaas

אני רוצה

את זה ואת זה

מקבל

מזה ומזה

ורק רוצה

עוד מזה

וקצת מזה

בסבב אין סופי

של פינוק


הדבר הגדול הבא?

Posted by Lee Elenbaas

מה יהיה הדבר הגדול הבא?

להתבונן קדימה ולדמיין

להביט אחורה ולהעריך

כמה רחוק לענות על השאלה?

כמה רחוק לדמיין?


אנשים עם חושים טובים יותר

כבר יש מעבר לפינה

יכולות פיסיות על אנושיות

כבר רואים אבות טיפוס

כל זה יהיה

אבל לא יהיה הדבר הגדול הבא

כי זה לא ישנה את מהות החיים

את אורח החיים


חיבור טוב יותר למידע

לענן, למחשב

חיבור ישיר בין אנשים

נראה רחוק יותר

ובהחלט יהיה דבר שונה


תחבורה טובה יותר

תקשורת מהירה יותר

ידיעה היכן כל דבר

מה חסר ואיך להשלים

בדרך

ולא ברור כיצד ועד כמה

ישפיע על חיינו


בית זכוכית

Posted by Lee Elenbaas

בבית הזכוכית בו אני חי

אני מוותר של פרטיותי צעד צעד


נותן לחברות הפרסום לדעת

במה אני מתעניין

כדי שיתנו לי פרסומות יעילות יותר


נותן לחברות התחבורה לדעת

היכן אני

כדי שיתנו לי שירות טוב יותר


נותן לחברות הסחר לדעת

מה אני קונה

כדי שיתנו לי קופונים תפורים לי


מבצע רישום מקוון של כל פעולה

מפרסם כל מחשבה טועה ברשת

שמח על כל עוקב המתעניין בי

אנושי או מכונה


מצמיד לעצמי מתקני מעקב סלולריים

אמצעי זיהוי אלקטרוניים

ותעודות החכמות ממני


והחברות חוגגות

מוכרות מידע האחת לשניה

לא עלי, עלינו כולנו

ואני חבוי שם בפרטים הקטנים

נבלע באנונימיות של המספרים הגדולים

אנונימיות שאיננה אנונימיות כלל


לוותר על הפרטיות

לתת לכולם לראות

את כל שאני עושה

מבוקר עד ערב

לא בוילה מבודדת לפרק זמן מוגדר

אלא יום יום

לנצח

בביתי הפרטי

העשוי זכוכית