לעמוד מול הארון
לחלוק כבוד אחרון
עם עצמי
עם מחשבותי
על מה האדם שבפנים
היה בעבורי
להיזכר ברגעים
בהם חיים אלו
שאינם עוד
נגעו בחיי
לתת רגע אחד
כבוד אחרון
אתה מתישב לשולחן
בוחן כל הקלפים בידך
בוחן את האנשים סביב
מי יריב? מי בעל ברית?
משחק את המשחק
מנסה מהלך אחד
מנסה אחר
אנשים סביבך מתחלפים
מבצע את המחוייב
מנסה את מה שאתה מעז
כורת בריתות
בוחר שותפים
מזהה אויבים וסכנות
זוכה בקלפים נוספים
מייצר אחרים בעצמך
מקווה שכשתגיע לסוף המשחק
כשתפרוש לעולם אחר
תשאיר הישגים
וקלפים טובים
לאילו שתשאיר אחריך
אילו שממשיכים
במשחק החיים
רכבת ההרים של התקוות
עולה עם כל צומת החלטה
צונחת עם כל אכזבה
מטפסת עם כל הבטחה
ונופלת נפילה חופשית עם הכשלון הבא
יום יום אני עולה על הרכבת
מתרגש עם כל עלייה
מפחד מכל ירידה
מתלהב מהחוויה
ואז נבהל ממנה
חיים של התרגשות מתמדת
אדרנלין מפעפע
הצלחה
מתחלפת ביאוש
המתחלף בשמחה
בכעס
בתקווה
אכזבה
ושוב הצלחה
ושוב ושוב ושוב
מכסה כשמיכה
את עפעפי הנסגרים
מקהה את תחושת הזמן
כשהעולם חולף על פני בעליצות של בוקר
רק עוד רגע אחד
של שינה קסומה
כבר יותר מעשור שאני אזרח ללא מנהיג
אני ממלא את חובתי האזרחית להצביע בכל בחירות
ובוחר לא לפי מי שאני מאמין בו, כי אין כזה
אלא לפי מי שאני מאמין שיגרום את הנזק הקטן ביותר
זו דרך מייאשת לבחור הנהגה
היום הלך לעולמו אדם שלא הסכמתי עם כל מעשיו
אבל ההערכה הגדולה ביותר שלי אליו
באה מיכולתו לצייר חלום
חזון של איך צריך העולם להיראות
ונסיון להגיע לשם
צעד צעד
אין לנו היום אף מנהיג אחר
כולל ראש משמשלתנו כבר נצח וחצי
אשר פרש מולי חזון כלשהו
איתו אוכל להזדהות או לסלוד ממנו
כולם עסוקים בלהרויח עכשיו
ובלשרוד מחר
והנהגה אין
Get in touch with me at: lee [plus] blog [at] elenbaas [dot] org [dot] il