קיבלתי היום הצעה מעניינת, להצטרף לליכודניקים החדשים

מעולם לא הייתי חושב על האופציה בעצמי. הליכוד מעולם לא היתה מפלגה שהצבעתי לה.

אבל ההגיון של הליכודניקים החדשים פשוט:

בכל תקופה של את מוסדות הכח שלה.

• בתקופת המלוכה זו היתה חצר המלכות
• בברית המועצות זו היתה המפלגה הקומוניסטית
• בישראל של לפני המהפך זו היתה מפא”י וההסתדרות
• ובישראל של היום זה הליכוד ומרכז הליכוד

החלפה של מוסדות הכח תדרוש מהפכה, ואין כזו באופק

אז הדרך להשפיע היא ע”י הצטרפות לליכוד, ושינוייו מבפנים

כפי שניסו כבר בעבר

• נהגי המוניות
• המתנחלים
• הוועדים הגדולים

אז למה לא המרכז הדומם?

למה לא השמאל?

או דאע”ש בהנחה שיש לו חברים עם תעודת זהות כחולה? דוגמה אחת

התשובה היא חוקת הליכוד

הנה מספר הסתיגויות שיש לי

• ב.1.ב - שמירת זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, כזכות נצחית שאינה ניתנת לערעור, התמדה ביישובם ופיתוחם של כל חלקי ארץ-ישראל והחלת ריבוות המדינה עליהם.
  • סעיף זה כולל סתירה פנימית, אם הזכות הינה נצחית, אין צורך לשמור עליה
  • סעיף זה מפריד בבירור בין מדינת ישראל, לבין ארץ ישראל מה שפותח פתח להגדרות שונות של מהיא ארץ ישראל: מגבולות ההבטחה לאברהם עד לגבול החלוקה של החלטת האו”ם.
  • לי יש בעיה עם נצחיות זכותו של העם היהודי, אני חושב שההבטחות שניתנו לאברהם, יצחק ויעקב לפי המסורת אינן מקנות לנו יותר זכות מאשר מעשה ידינו במאה האחרונה. ואם אני מסתכל במבט על, על מה עשינו במאה הזו: הפרחנו איזור שהיה עקר, הקמנו תעשייה, כבשנו צבאית שטחים, הקמנו יישובים, רשת תחבורה, קהילה, הברחנו אוכלוסיה אחרת (בעידוד מנהיגיה), סירבנו לקחת אחריות על אוכלוסיה שכבשנו, וזו רק רשימה חלקית ולא בסדר מסויים. השורה התחתונה של רשימה זו היא: רכשנו לנו זכות על חלקת אלוהים קטנה זו, זכות שיש להגן עליה, גם בכח אבל גם באנושיות ותשומת לב לכך שאנחנו, כל כמה שנרצה בכך, איננו לבד בחלקה זו, ובעולם הזה.
• ב.1.ד - השרשת ערכיה הנצחיים של מסורת ישראל בחינוך ובחיי המדינה, שמירת ערכי המוסר וטוהר המידות, והקמת חברת איכות בארץ ישראל
  • ערכי מסורת ישראל הם מושג אמורפי מדי עבורי. אין היום חרדי שחי לפי תורת הרמב”מ. רבים מחובשי הכיפה הסרוגה יתרעמו על רב שיבוא עם פסיקות כגון אילו של הרב קוק. עברנו תהליך של הקצנה דתית, תהליך שעובר על כל העולם, ומסורת בית הילל לגבי הגר איננה איך שאנו מנהגים (אנחנו כן מאמצים את הקו הקיצוני יותר של בית הלל ביחס למצוות ומנהגים). מהחשיפה שלי ליהדות הרפורמית היא הרבה יותר קלה לעיכול עבור אתאיסט כמוני שמאמין שאלוהים הומצא ע”י בני אדם לצורכיהם.
• הרוב הגדול של החוקה דן במבנה ארגוני, חלוקת סמכויות ותהליכי בחירת נציגים לגופים שונים
  • עם כל החשיבות של מבנה ארגוני ברור, תהליכי בחירה מסודרים וחלוקת סמכויות מסודרת, הכנסת כל המידע הזה לתוך החוקה נראה לי מוזר, מאחר ומידע זה לא נותן אמת מידה לאן הולכת המפלגה ואיך
  • המבנה עצמו נראה במבט ראשון כדרך להגדיר תפקידים לכמה שיותר וועדים, במבט שני נראה שיש איזון בין מספר החברים למספר הנציגים.
  • ביותר מדי מקומות מוזכרים מוסדות אחרים כמו צעירי הליכוד, סניף המייסדים, הליכוד העולמי, תנועת הליכוד בהסתדרות… אשר אמורים להיות כפופים לחוקה זו, ובה בעת מוזכר שיש להם חוקה משלהם שיכולה לשנות את הכללים של חוקה זו.

נשארה השאלה האם להצטרף? ולאן?

עברית: רות שפירא

סיפור נוסף, משעשע וקופצני

עם מסר ברור שחוזר על עצמו לעייפה:

טוב לתרום, כי זה טוב גם לתורם

לא מצליח ליצור את אותה התחושה של צמאון לקפיצה הבאה כפי שהאנלפביתית הצליח

סה”כ בינוני

באיזור הנוחות

שם אני מרגיש בבית

שם אני נע בלי חשש

שם אני לא שם לב

לפרטים

לשינויים

לחוסר הידיעה שלי

שם אורבת הסכנה

להיתפס לא מוכן

לטעות בלי לשים לב

צופה בחדשות

מרותק

בתחושת תיעוב

קורא בעיתון

בנשימה עצורה

ותחושת גועל

איך העולם שלנו

הארץ שלנו

העיר

השכונה

הבית

מסתאבים

איך פרשה

רודפת גילוי

מחופה בטיוח

מתחיל חקירה

מעלה חשדות

מלווה באלימות

לפעמים פיזית

תמיד מילולית

עד הסתה

זה יסתיים בדם

או שמה

גם הדם הוא רק

עוד שלב

של סיאוב