צופה בחדשות
מרותק
בתחושת תיעוב
קורא בעיתון
בנשימה עצורה
ותחושת גועל
איך העולם שלנו
הארץ שלנו
העיר
השכונה
הבית
מסתאבים
איך פרשה
רודפת גילוי
מחופה בטיוח
מתחיל חקירה
מעלה חשדות
מלווה באלימות
לפעמים פיזית
תמיד מילולית
עד הסתה
זה יסתיים בדם
או שמה
גם הדם הוא רק
עוד שלב
של סיאוב
בעולם של שחור ולבן
בו הכללים כתובים
באותיות של אש
על גבם של אילו שהפרו אותם
בעולם בו לכל טעות
יש תג מחיר
אבל המחיר הגבוה ביותר
הוא על להתפס
בעולם בו אנו חיים
יותר ויותר
בזכות כלכלה
משפטים
מחשבים
ועסקים
חשוב כל כך
להכניס קצת אפור
למצוא את התחום הלא ברור
בו אפשר עדיין לנהל חיים
של בני אדם
הרחוקים משלמות
וברי המזל מביננו
מצליחים אפילו
לטבל את החיים
ברגשות ואנשים
להוסיף צבע
כמו דרקון מעשן
יושב בדד
על קופסת אוצרו
בפתח הבניין
הלהבות מאירות את פניו
באור מרצד של פלאפון
נושף עשן על העולם
שהפנה לו עורף
עד סוף הסיגריה
ערימות ערימות
נערמים האנשים
כולם בדרך
כולם ממהרים
ערימו ערימות
נדחסים התיקים
נעים לפה, לשם
בגלים גלים
ערימות ערימות
עולים הרגשות
בכל אחד
ערימות ערימות
הדאגות תופחות
וכך ממשיכה עגלת חיינו המלאה
ערימות ערימות
יושב לי בבועה שלי
נכנס אל תוך המסך מולי
כמו כל האנשים האחרים סביבי
ומתחבא
לבד בין כולם
קולט שברי שיחה מסביבי
מבט חטוף עם אדם זר
בוחן את הסובבים
וחוזר לבועה שלי
לבד בין כולם
בבית הזכוכית בו אני חי
אני מוותר של פרטיותי צעד צעד
נותן לחברות הפרסום לדעת
במה אני מתעניין
כדי שיתנו לי פרסומות יעילות יותר
נותן לחברות התחבורה לדעת
היכן אני
כדי שיתנו לי שירות טוב יותר
נותן לחברות הסחר לדעת
מה אני קונה
כדי שיתנו לי קופונים תפורים לי
מבצע רישום מקוון של כל פעולה
מפרסם כל מחשבה טועה ברשת
שמח על כל עוקב המתעניין בי
אנושי או מכונה
מצמיד לעצמי מתקני מעקב סלולריים
אמצעי זיהוי אלקטרוניים
ותעודות החכמות ממני
והחברות חוגגות
מוכרות מידע האחת לשניה
לא עלי, עלינו כולנו
ואני חבוי שם בפרטים הקטנים
נבלע באנונימיות של המספרים הגדולים
אנונימיות שאיננה אנונימיות כלל
לוותר על הפרטיות
לתת לכולם לראות
את כל שאני עושה
מבוקר עד ערב
לא בוילה מבודדת לפרק זמן מוגדר
אלא יום יום
לנצח
בביתי הפרטי
העשוי זכוכית
למכור יותר ביוקר
למכור יותר בזול
למכור יותר ברווח
למכור יותר
המנטרה חוזרת
למכור למכור למכור
למכור את מה שיש
למכור את מה שאין
למכור את מה שיהיה
למכור הכל
המנטרה חוזרת
למכור למכור למכור
למכור חלום
למכור רגש
למכור את הנשמה
רק למכור
להתגנב בלאט מהמיטה
כשאמא נרדמת
להיכנס מתחת לשמיכה של ההורים
בחיוך רחב ומבט ממזרי
לכסות את הראש שלא יבחינו
לנצח את המערכת
לעמוד מול הארון
לחלוק כבוד אחרון
עם עצמי
עם מחשבותי
על מה האדם שבפנים
היה בעבורי
להיזכר ברגעים
בהם חיים אלו
שאינם עוד
נגעו בחיי
לתת רגע אחד
כבוד אחרון
אתה מתישב לשולחן
בוחן כל הקלפים בידך
בוחן את האנשים סביב
מי יריב? מי בעל ברית?
משחק את המשחק
מנסה מהלך אחד
מנסה אחר
אנשים סביבך מתחלפים
מבצע את המחוייב
מנסה את מה שאתה מעז
כורת בריתות
בוחר שותפים
מזהה אויבים וסכנות
זוכה בקלפים נוספים
מייצר אחרים בעצמך
מקווה שכשתגיע לסוף המשחק
כשתפרוש לעולם אחר
תשאיר הישגים
וקלפים טובים
לאילו שתשאיר אחריך
אילו שממשיכים
במשחק החיים
רכבת ההרים של התקוות
עולה עם כל צומת החלטה
צונחת עם כל אכזבה
מטפסת עם כל הבטחה
ונופלת נפילה חופשית עם הכשלון הבא
יום יום אני עולה על הרכבת
מתרגש עם כל עלייה
מפחד מכל ירידה
מתלהב מהחוויה
ואז נבהל ממנה
חיים של התרגשות מתמדת
אדרנלין מפעפע
הצלחה
מתחלפת ביאוש
המתחלף בשמחה
בכעס
בתקווה
אכזבה
ושוב הצלחה
ושוב ושוב ושוב
מכסה כשמיכה
את עפעפי הנסגרים
מקהה את תחושת הזמן
כשהעולם חולף על פני בעליצות של בוקר
רק עוד רגע אחד
של שינה קסומה
כשהמציאות חולפת מול פני
חולפת מציאות נוספת בתוך ראשי
רבדים של פנטזיה, אכזבות, חרטות ותקוות
מתערבלים בערבוביה מול עיני
כשאני פוסע במציאות
אני פוסע גם בתוך חלום
הנגלל עם כל צעד מול עיני הפנימית
משקף מציאות שיכלה, או לא, להיות
כל מילה המתנגנת מפי
מתלווה למילה הנאמרת בתוך ראשי
נארגות לשיחות נפרדות, בפנים ובחוץ
המשתלבות זו עם זו
כך אני חי חיים מרובדים
שלא תמיד אני יודע
עד כמה הם אמיתיים
כל רובד מציאותי לי בזכרוני
Think about it carefully
Make sure you do not hurt anyone
…do not hurt yourself
wait for the right time
against all feelings, wait
and then, at the right time
let it all out
on everyone
on everything
just out
free
מתחיל משימה
ונוטש באמצע
מתחיל לימודים
ולא משלים
מתחיל עבודה
ועוזב
מתחיל חיפוש עבודה
ומזניח
וכך מדבר לדבר
החיים מתגלגלים
ולא מגיעים לדבר
כשהראש למטה
העולם סגור
רק אני בעולמי
עם הטלפון המחשב או הספר
חי בעולם של דמיונות
של תגובות לאירועים מרצדים
לבד
לפעמים אני מרים את הראש
להביט בעיניים מצועפות סביב
הפרטים נגלים לי בהדרגה
אנשים, זמנים, תפאורה ונוף
כל אחד בזמנו
ומורידו שוב
להיסגר בעולמי
בתנועה פשוטה של הצואר
העולם מצתמצם
בחזרה לגודל שאוכל להכיל
שיוכל להכיל אותי
כרגע
כשנפתח חלון
לליבו של אדם אהוב
כשלרגע אחד
חשים קירבה
אז ההתרגשות גואה
עולה על גדותיה
ופותחת חלון
לאחר לראות את ליבך
להביט על העולם מלמעלה
כשהכל מתגמד
לנשום את האויר מעל הערפיח
לחוש בקרירות העננים
ולנסוק
לרגע של צלילות
לרגע של חופש
לעוף
כשניגשת אלי
להראות לי מה עשית
מתפקעת משמחה
מגאווה
העלית בי חיוך
לא רק על השפתיים
בכל הגוף
חיוך מאצבעות הרגליים
ועד לשערות הראש
את רגשותי השארתי בחוץ
הרחק מעבר לחומת הפחד
ואני מטייל לי בגן הסגור
רואה פרחי מחשבה
ניצני קשב
טיפות לב
מנסה לגנן כמיטב יכולתי
באופן קר
להשקות בתבונה
לדשן בידע
אבל הגן לא פורח
הציפיה
לכך שהוא יבוא
לזמן ביחד
לכיף, לשיתוף
אך כמה חלומות…
יחד
תקוות נבנות
זו על גבי זו
מגיעות לשיאים חדשים
המושיע, המשיח…
והוא רק אח
וכשהוא בא
ההתרגשות מכלה
מעלימה את מי שהוא
את צרכיו
את מי שהוא
עולים עליו
בהר של ציפיות
וקוברים אותו תחתם
מושיטים לו יד
לתת לו עוד נדבה של ציפיה
והוא רק אח
ושהכל מתמוטט
והר התקוות שנכזבו
קורס
בולע אותו
בולע אותנו
בחור השחור של אכזבותינו
אז
בשיא היאוש
הוא איננו אח יותר
לנו
ושוב אנו בבדידותינו
עד שנשמע שנית
שאח אחר יבוא
ונוכל לצפות לבואו
מעבר למכשול
כשהאופוריה חוגגת
אחרי המאמץ
פתאום המשקל קל יותר
הקרקע קופצנית
והחיים מחייכים
אפילו האכזבות נראות טוב יותר
לפחות עד שהתחושה תחלוף
A way to kill time
fill the void in between
Keeps my mind tuned in
Like leaving the engine running
In a getaway car
Does not get you anywhere
But gets you there faster
לא צפר
אפילו לא צפר חובב
אבל אפילו לעיני
הציפורים הן
חינניות,
מסקרנות
וחביבות
בעבוטות דקים נשלבים החיים
משיחה
מבעיה
ממאמץ
ניסיון משותף
ויכוח
מריבה
בדיחה שחוקה
ורגע של כעס
ושל הנאה
בנייה משותפת
וכשלון או הצלחה יחד
מחברים אותנו
אחד לשני
בעולם של גרויים
כל כך קל לברוח
להתעלם
לשכוח
להתמקד ברדיו בזמן שמדברים
להתעניין בחדשות במקום בנאמר
למצוא תירוץ מוצלח
או להמציא אחד מתקבל על הדעת
להשמיט פרטים לא נוחים
מבלי משים
The horrible sound
of your very heart and soul
dropping into the water
forever gone
when the cellphone
falls into the water
ploop…!!!
Get in touch with me at: lee [plus] blog [at] elenbaas [dot] org [dot] il