כשהראש למטה
העולם סגור
רק אני בעולמי
עם הטלפון המחשב או הספר
חי בעולם של דמיונות
של תגובות לאירועים מרצדים
לבד
לפעמים אני מרים את הראש
להביט בעיניים מצועפות סביב
הפרטים נגלים לי בהדרגה
אנשים, זמנים, תפאורה ונוף
כל אחד בזמנו
ומורידו שוב
להיסגר בעולמי
בתנועה פשוטה של הצואר
העולם מצתמצם
בחזרה לגודל שאוכל להכיל
שיוכל להכיל אותי
כרגע