החרב המתהפכת
בשערי גן העדן
עושה עוד סיבוב
ושוב הסחרחרת מעיפה אותי
לכיוון לא ידוע
בכח שלא יתואר
וכשאני נופל על פניי
וקם מדמם
התקווה צובעת מולי את הכיוון
בקבוק דיו נשפך על השמיים
פס כהה המתפרק לכל צבעי הקשת
בוהק בצדדיו אל מול יד החמה
ועם הזמן המטפטף מן הבקבוק
דוהים הצבעים אל מול השחור
ופה ושם בוהקים רסיסים מדף הבריאה
ישן עם הראש על הכפות
נע בזריזות מחלום לחלום
ממתין לצליל הצחוק שיבוא
למשמע שאגת הכאב
לאחר שיד קטנה תמשוך בזקני
והתגובה המצלצלת לאחר מכן
תותחי הייאוש
תוקפים את כל מה שזז
אש ידידותית
המרחיקה כל עוזר
ורק גשרי הקירבה הרחבים באמת
עליהם יעברו אמיצי הלב
אולי יאפשרו לכבות את הדלקה
נזר הבריאה
משאיר את חותמו
כתמי צבע הבוקעים מכל עבר
החונקים את העולם סביבם
והאדם בחכמתו
אוסף ממיין ודוחס
ממחזר את עולמו
בונה הרים וגבעות
מעצב ומשנה
Get in touch with me at: lee [plus] blog [at] elenbaas [dot] org [dot] il