בקבוק דיו נשפך על השמיים
פס כהה המתפרק לכל צבעי הקשת
בוהק בצדדיו אל מול יד החמה
ועם הזמן המטפטף מן הבקבוק
דוהים הצבעים אל מול השחור
ופה ושם בוהקים רסיסים מדף הבריאה
ישן עם הראש על הכפות
נע בזריזות מחלום לחלום
ממתין לצליל הצחוק שיבוא
למשמע שאגת הכאב
לאחר שיד קטנה תמשוך בזקני
והתגובה המצלצלת לאחר מכן
תותחי הייאוש
תוקפים את כל מה שזז
אש ידידותית
המרחיקה כל עוזר
ורק גשרי הקירבה הרחבים באמת
עליהם יעברו אמיצי הלב
אולי יאפשרו לכבות את הדלקה
נזר הבריאה
משאיר את חותמו
כתמי צבע הבוקעים מכל עבר
החונקים את העולם סביבם
והאדם בחכמתו
אוסף ממיין ודוחס
ממחזר את עולמו
בונה הרים וגבעות
מעצב ומשנה
יושב במגדל השן
ומחכה לנסיכה
חומות של שתיקה
עולות סביב
ותחושה של עיזבון
יושב במגדל השן
ומחכה לנסיכה
השריון ממורט ומבריק
תלוי על הקיר
ועדיין מראה סימני מאבק עתיק
יושב במגדל השן
ומחכה לנסיכה
מטה את ראשי מבעד לחלון
נותן לזקני להשתלשל מטה
עד אדן החלון
יושב במגדל השן
ומחכה לנסיכה
זורק ממחטה לכאן ולשם
וממתין שתבוא ותשאל
“האם שלך?”
יושב במגדל השן
ובונה עוד קומה
Get in touch with me at: lee [plus] blog [at] elenbaas [dot] org [dot] il