שמיכת האני

צעד אחר צעד

הגשר מתנדנד מעל תהום הייאוש

חריקות חבלי התמיכה מלוות כל מאמץ

מכל כיוון קיצורי הדרך שולחים חבלים

לעזור ולהאט, לתמוך ולהסיט


המתמידים ימשיכו קדימה

בצעד נחוש

קצבם האחיד נמדד בחריקות חבלים ושיניים

ובגמרם את הגשר הם יתמודדו מול הבא


החכמים ינצלו כל עזרה אפשרית

כלוליין יהלכו מחבל לחבל

ללא מאמץ נראה לעין

אבל לעולם לא ידעו להיכן החבל יוליך אותם

לכן לנצח ידלגו מאחד לאחר


המסכנים מאמצים את כל כוחם עם כל צעד

והשלבים נשברים תחת משקל המאמץ

והם נצמדים לחבלים המתנדנדים משברי הגשר

נאחזים בכל קנה קש

מטפסים לאט למקור החבל, ללא מחשבה להיכן הוא יוביל

פחד הנפילה ממלא את נפשם

וכל חייהם הוא המאבק להישרדות, בגשר האחד הזה


והאדם כמוני כמוך

נע מדרך זו לאחרת

בסולם אחד רץ

ובאחר נאבק על החיים

פה מתמיד ופה פונה לאחור

פעם נוסק ועף על פני החבלים

ופעם נשמע קול התרסקות האני

מתהום היאוש


פסיפס הקרעים המלווה אותנו

בו נתכסה בלילה

ונתכרבל עמו כצעצוע אהוב

שמיכת הטלאים המשמשת אותנו להזדהות

העשויה מאותם החבלים

Categories: poem
Tags: